צחי ליבר הורשע בתיווך לשוחד בפרשת הצוללות

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את יועץ התקשורת והאסטרטגיה צחי ליבר בתיווך לשוחד, בהלבנת הון ובעבירות מס, במסגרת פרשת הצוללות. השופט שמואל מלמד קבע כי ליבר שימש "צינור כסף" להעברת שוחד מאיש העסקים מיקי גנור, שהיה נציג תאגיד המספנות הגרמני טיסנקרופ בישראל, לדוד שרן, שכיהן כראש הסגל במשרד ראש הממשלה ומונה בהמשך לממלא מקום מנכ"ל הליכוד.

על פי הכרעת הדין, ליבר קיבל שני תשלומים בסכום כולל של 93,900 שקלים. התשלום הראשון, בסך 35,400 שקלים, הועבר בנובמבר 2014 לחשבון חברה שבבעלותו. התשלום השני, בסך 58,500 שקלים, הועבר באוגוסט 2016 לחשבון חברת נס מור אחזקות שבבעלות שותפו נתן מור. שני התשלומים הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות, תחת כיסוי של שירותי ייעוץ שמעולם לא סופקו בפועל.

לפי קביעת בית המשפט, ליבר פדה את הכספים במזומן בסיוע מור, והעביר אותם לשרן במספר פעימות, לרוב בסמוך לנסיעותיו של שרן לחו"ל. חלק מהכספים אף הומרו לדולרים לקראת אותן נסיעות, מטעמי דיסקרטיות.

השופט מלמד דחה את גרסתו של ליבר, לפיה הכספים שולמו עבור עבודת ייעוץ אמיתית במכרז להקמת מפעל אמוניה ובתחום רכש הגומלין, וכי מדובר בתודה חד פעמית על ההיכרות שערך בין גנור לשרן. בהכרעת הדין צוין כי ליבר עצמו הודה בחקירתו שהבין כי שימש "סוג של כלי במשחק". בחקירתו הוא גם אמר: "ברוב טיפשותי, בתחושת הרגע, רציתי לסייע לחבר טוב שביקש בקשה".

בית המשפט דחה את טענת ההגנה שההודאות של ליבר במשטרה הן הודאות שווא שנגבו תחת לחץ. ההגנה טענה כי נעשה שימוש באמצעים פסולים, בהם צווי הקפאת נכסים חריגים, חדירה לטלפון הנייד שלו, מעצר אגרסיבי בנתב"ג והבטחות שווא להקלות. השופט מלמד קבע כי אמנם נפל פגם פרוצדורלי כשליבר נחקר בניידת משטרה מיד לאחר מעצרו, וכי החוקרים השתמשו כלפיו בשפה בוטה ומזלזלת, אך אוטונומיית הרצון החופשי שלו לא נפגעה. מצפייה בסרטוני החקירה קבע השופט כי ליבר שמר על קור רוח במהלך כל החקירה.

בית המשפט גם אימץ את אמרותיו המפלילות של גנור, שהיה עד מדינה בתיק אך לאחר מכן חזר בו מהודאתו וטען בעדותו כי שיקר כעד מדינה. השופט מלמד העדיף את הגרסה המקורית שמסר גנור בחקירות המשטרה, וקבע כי גנור הוא שחשף מיוזמתו את שמותיהם של שרן וליבר עוד בטרם היו מוכרים לחוקרים.

בין הראיות שהוצגו נמנתה "טבלת היועצים" של גנור, שבה תועד תכנון תשלומים שנתיים עבור שרן דרך ליבר, וכן תכתובות של עוזרו של גנור שבהן תואר ליבר כ"חבר של דוד שרן". עוד נקבע כי ליבר שימש גם כצינור להעברת מסרים בין גנור לשרן בנוגע לעסקאות הצוללות, בין היתר במהלך משחקי טניס משותפים.

בסיום הכרעת הדין החליט השופט מלמד לאחד את שני התשלומים למסכת עבריינית אחת מתמשכת, ולא לפצל אותם לשתי עבירות נפרדות כפי שביקשה הפרקליטות. בהתאם לכך הורשע ליבר בעבירה אחת של תיווך לשוחד, עבירה אחת של הלבנת הון ועבירה אחת של סיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים.

הכרעת הדין ניתנה בידי השופט מלמד לאחר שהתיק הועבר אליו בעקבות פטירתו של השופט בני שגיא, ששמע את מרבית הראיות בתיק. דוד שרן עומד לדין בנפרד במסגרת פרשת הצוללות, הידועה גם כתיק 3000. בשלב זה טרם נקבע מועד לטיעונים לעונש בעניינו של ליבר.