חיזבאללה מתחמש מחדש בכסף מאיראן לקראת עימות

חיזבאללה קיבל עשרות מיליוני דולרים מאיראן בשלושת החודשים האחרונים, במטרה לחזק את יכולותיו הצבאיות ולהיערך לאפשרות של חידוש הלחימה מול ישראל. כך עולה מדיווחים המבוססים על גורמי ביטחון לבנוניים המעורים בפעילות הארגון.

לפי הדיווחים, חיזבאללה ניצל את ההפוגה היחסית באש מאז חודש יוני כדי להתחמש מחדש. המיקוד המרכזי הוא רכישת חומרי נפץ וייצור מואץ של כטב"מים ורחפנים מתאבדים שניתן לשגר לעבר עמדות צה"ל. הארגון הודה החודש כי מצבור חומרי נפץ שנתפס בידי הרשויות בלבנון היה שייך לו, ויועד לשימוש נגד ישראל. גורם ביטחוני ציין כי החומרים יועדו לפיתוח ראשי קרב לכטב"מים תוקפים.

הכסף שהגיע מטהראן מצטרף לכ-200 מיליון דולר נוספים שהעבירה איראן לאחרונה לסיוע למשפחות שנעקרו מבתיהן באזורי ריכוז של אוכלוסייה שיעית בלבנון. בלשכת ההסברה של חיזבאללה דחו את הטענה שמערכי הפיקוד והשליטה של הארגון קרסו, ומסרו כי "הכיבוש הישראלי על אדמות לבנון הופך כל התנגדות לו לזכות לגיטימית".

מעבר להתחמשות, חיזבאללה עובר שינוי מבני עמוק. הפגיעה חסרת התקדים בצמרת הארגון, שכללה חיסול של 37 מפקדים בכירים ובהם המזכ"ל חסן נסראללה, אילצה את הארגון לזנוח את מודל השליטה הריכוזי שאפיין אותו במשך שנים. במקומו קודם דור של מפקדי שטח אלמוניים יחסית, בני שנות ה-30 וה-40 לחייהם, שפועלים בעצמאות מבצעית רחבה יותר ברוח לוחמת גרילה.

תחקיר שפורסם בעיתון הצרפתי "לה פיגארו" חשף כי כדי להתמודד עם החדירה המודיעינית העמוקה של ישראל, חיזבאללה חזר לדפוסי החשאיות שאפיינו אותו בשנות ה-80. המידור הוקשח, והופרדה ברורה בין הזרוע הצבאית לזרוע הפוליטית. חבר הפרלמנט מטעם חיזבאללה, עלי פיאד, אישר כי לארגון יש "מבנה צבאי סודי חדש, עם הנהגה צעירה ודינמית יותר".

נעים קאסם, שנכנס לתפקיד המזכ"ל באוקטובר 2024, מתמודד עם מציאות שונה בתכלית מזו של קודמו. ללא כריזמה אישית או סמכות מוחלטת, מעמדו נשען בעיקר על המסגרת המוסדית ועל שיתוף פעולה עם ותיקים שנותרו בחיים, כמו יו"ר הסיעה בפרלמנט מוחמד רעד.

את החלל הפיקודי שנוצר ממלאת בעיקר איראן. משמרות המהפכה שלחו ללבנון כמאה קצינים לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024, ובהמשך עשרות טכנאים ומומחים נוספים שלקחו חלק פעיל בשיקום מערכי הפיקוד והתקשורת. לפי הערכות, המעורבות האיראנית כוללת כיום נוכחות במועצת הג'יהאד, הכוונה מבצעית טקטית ואף ניהול ערוץ קישור ישיר לחמ"ל המבצעים של הארגון, תוך עקיפת ההנהגה הפוליטית בחלק מהמקרים.

השליטה ההדוקה מטהראן גובה גם מחיר פוליטי פנימי. דיווח בעיתון הלבנוני "נדאא' אלוטן" הצביע על מתיחות גלויה בין איראן להנהגה המקומית, לאחר שבכיר משמרות המהפכה חוסיין טאא'ב הביע חוסר שביעות רצון מתפקודו של קאסם, מה שהוביל לצמצום סמכויותיו בנושאים רגישים לטובת קצינים איראנים.

מכון עמית למחקר טרור ומודיעין העריך בדו"ח כי חיזבאללה הצליח לשמר רציפות ארגונית וצבאית חרף הפגיעה חסרת התקדים בהנהגתו, אך ככל הנראה לא הצליח לשקם משמעותית את איכות ההנהגה ואת יכולת הלחימה שאפיינו אותו בתקופת נסראללה. לפי החוקר יובל רוזנברג, מחבר המסמך, הארגון עובר ממודל שנשען על סמכות אישית וקשרים ישירים בין בכירים, למערכת מבוזרת וממודרת יותר, שבה הסמכות מתחלקת בין מספר מוקדי כוח והמעורבות האיראנית משמעותית הרבה יותר.

גם בקרבות עצמם נתקל חיזבאללה בקשיים טקטיים חמורים מול שיטות הלחימה של צה"ל. בעיירת בינת ג'בייל וברכס עלי א-טאהר, הטקטיקה של הארגון, שכללה פעולה בחוליות קטנות וקיצוב ירי נגד-טנקי, הותירה יחידות מבודדות בשטח, כשהן מתקשות להתמודד עם מערכות ישראליות המופעלות מרחוק, בהן רחפנים חמושים וכלי רכב בלתי מאוישים. צה"ל מסר כי השימוש במערכות אלה נועד לאיסוף מודיעין ולצמצום הסיכון לחיי הלוחמים.

בממשל האמריקני עוקבים בדאגה אחר מאמצי ההתחמשות. דובר מחלקת המדינה האמריקנית מסר כי וושינגטון תמשיך להפעיל סנקציות כדי לחנוק את צינורות המימון של חיזבאללה, ובמשרד האוצר האמריקני ציינו כי לאיראן "אוזלים הכסף והדרכים להעבירו". בלבנון, בינתיים, חוששים גם מהידרדרות פנימית: גורמים במחנה המתנגד לחיזבאללה מעריכים כי איומים פומביים של בכירי הארגון נגד השלטון בימים האחרונים מעידים שהארגון עשוי להיערך למהלך בתוך לבנון עצמה, לא רק מול ישראל.

גורמי הביטחון הלבנוניים הדגישו כי חרף כל המאמצים, חיזבאללה טרם השלים את הכנת מאגרי הנשק ואת שיקום הכוח הלוחם שלו. השאלה המרכזית שעולה מכך היא אם ההיערכות הזאת תספיק לארגון כדי לחזור לזירת העימות בעוצמה משמעותית, או שמא מדובר בעיקר בניסיון לשרוד תחת לחץ מתמשך משתי חזיתות: ישראל מדרום, ולחץ פוליטי פנימי בביירות לפירוקו מנשקו.