היום נפתחות הקלפיות בבחירות לכנסת ה-26, אבל הדרמה האמיתית רק תתחיל אחרי סגירתן. ספירת הקולות היא רק השלב הראשון. השלב השני, והקריטי יותר, הוא קרב ההרכבה: מי יצליח לגייס 61 חברי כנסת מאחוריו ולהקים ממשלה.
במערכת הפוליטית מדברים על שלושה תרחישים מרכזיים שיכולים להתממש בימים ובשבועות שאחרי הבחירות. השאלה המכרעת היא לא רק מי תהיה המפלגה הגדולה ביותר, אלא מי יצליח לגבש קואליציה יציבה שתזכה לאמון הכנסת.
התרחיש הראשון, והסביר ביותר לפי הערכות רבות, הוא המשך שלטונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ממשלה כזו תתבסס על הליכוד, שס, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית-זהות. אם המפלגות הללו ישיגו יחד רוב של 61 מנדטים, הדרך להקמת הממשלה תהיה פשוטה יחסית מבחינה מספרית, אם כי עדיין תחייב משא ומתן ממושך על קווי היסוד וחלוקת התפקידים.
במהלך הקמפיין הדגיש נתניהו שוב ושוב את מחויבותו להקמת ממשלת ימין ולהמשך הרפורמה המשפטית. בין הנושאים שיעמדו במרכז המשא ומתן הצפוי: חוק הגיוס הרגיש, המשך המדיניות ביהודה ושומרון, היחסים הסבוכים בין הממשלה למערכת המשפט, וכמובן, חלוקת התיקים הבכירים בין השותפים. לא מן הנמנע שתישקל גם צירוף מפלגה שאינה חלק מהקואליציה היוצאת, בתנאי שתסכים לקווי היסוד, אך מהלך כזה תלוי בהתחייבויות שניתנו בזמן הקמפיין ובנכונות השותפים הפוטנציאליים לשבת יחד.
התרחיש השני, המורכב יותר, הוא הקמת ממשלה בראשות אחת ממפלגות האופוזיציה, ובראשן ישר של גדי איזנקוט או ביחד של נפתלי בנט. ממשלה כזו עשויה להתבסס על כמה מפלגות מהאופוזיציה היוצאת, אבל שאלת הרוב הדרוש להקמתה מסובכת בהרבה מהתרחיש הראשון.
אחד התרחישים שנדונו כבר במהלך מערכת הבחירות כולל ממשלה שתורכב מישר, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו, תוך ניסיון לצרף את רעם או להסתמך על תמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת. מדובר באפשרות שמעוררת מחלוקות עמוקות, הן בשל הפערים האידיאולוגיים הקשים בין המפלגות השונות והן בשל העמדות המנוגדות ביחס לשותפות עם מפלגות ערביות. גם שאלת זהות מועמד לראשות הממשלה עלולה להפוך למכשול אמיתי: איזנקוט ובנט מבקשים שניהם להוביל את המחנה, ושחקנים נוספים יצטרכו להכריע אם הם מוכנים לתמוך באחד מהם, ובאילו תנאים.
התרחיש השלישי הוא זה שהמערכת הפוליטית הישראלית מכירה היטב משנות המשבר הממושך בין 2019 ל-2022: אף גוש לא מצליח להקים ממשלה, והמדינה נגררת למבוי סתום. תרחיש כזה עלול להתממש אם המפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה, אם אף אחד מהמחנות לא יצליח לגבש רוב יציב, או אם חרמות הדדיים בין ראשי המפלגות ימנעו הסכמות גם לאחר חלוקת המנדטים הסופית.
לפי הנוהל החוקתי, בתום הבחירות יגיעו נציגי הסיעות לבית הנשיא יצחק הרצוג וימליצו בפניו על המועמד שלדעתם צריך להרכיב את הממשלה הבאה. הנשיא יטיל את המשימה על חבר הכנסת שלהערכתו יש לו הסיכוי הגבוה ביותר להצליח במלאכה. אם ניסיונות הרכבת הממשלה ייכשלו בכל זאת, עלול להיפתח שוב המסלול שמוביל ישירות לבחירות נוספות, תרחיש שרבים במערכת הפוליטית מקווים להימנע ממנו לאחר תקופה ארוכה של חוסר יציבות שלטונית.
כך או כך, מערכת הבחירות הנוכחית עשויה להיות מוכרעת לא רק במספר הקולות שתקבל כל מפלגה בקלפי, אלא בעיקר בשאלה הרבה יותר אנושית: הנכונות, או חוסר הנכונות, של ראשי המפלגות לשבת זה לצד זה ביום שאחרי.
התוצאות הסופיות ותהליך המשא ומתן בין המפלגות צפויים להתבהר בימים הקרובים, עם סיום ספירת הקולות וכינוס הסיעות לבית הנשיא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה