מפלגה יכולה לקבל כמעט מאה וחמישים אלף קולות ועדיין להיזרק מהכנסת. זה בדיוק מה שקרה למרצ בבחירות לכנסת ה-25 בנובמבר 2022, כשהמפלגה קיבלה 150,793 קולות, אך נעצרה על 3.16% מהקולות הכשרים. אחוז החסימה עמד אז על 3.25%, כלומר נדרשו 154,854 קולות כדי לעבור אותו. הפער שהוציא את מרצ מהכנסת לראשונה מאז הקמתה עמד על כ-4,000 קולות בלבד.
חלוקת 120 המושבים בכנסת נקבעת בשלושה שלבים: אחוז החסימה, המודד, והסכמי העודפים. כל שלב משפיע באופן דרמטי על התוצאה הסופית, ולעיתים הפרש של כמה אלפי קולות בודדים יכול להכריע אם מפלגה נכנסת לכנסת או נשארת בחוץ לגמרי.
השלב הראשון הוא אחוז החסימה. מפלגה שלא הגיעה ל-3.25% מכלל הקולות הכשרים, לא נכנסת לכנסת, וכל הקולות שהיא קיבלה פשוט לא נספרים בחלוקת המנדטים. זה לא עניין טכני שולי: קולות של עשרות אלפי אזרחים נמחקים לחלוטין מהמשוואה אם המפלגה שלהם לא עברה את הרף.
אחרי שנקבע אילו רשימות עברו את אחוז החסימה, מתחיל החישוב המעניין באמת: המודד. ועדת הבחירות מחלקת את סך הקולות הכשרים של כל הרשימות שעברו את הרף ב-120, כך מתקבל מספר הקולות הדרוש למנדט אחד. בבחירות ה-2022 המודד עמד על 36,228 קולות למנדט. מספר הקולות של כל רשימה מחולק במודד הזה, והתוצאה, בלי השארית, קובעת כמה מנדטים היא מקבלת בשלב הראשון. כך חולקו אז 113 מנדטים מתוך 120.
מה קורה עם שבעת המנדטים שנשארו? כאן נכנסת לתמונה שיטת בדר-עופר, הקרויה על שם חברי הכנסת יוחנן בדר ואברהם עופר שיזמו אותה. בשיטה הזו בודקים לכל רשימה כמה קולות יהיה שווה כל מנדט שלה אם תקבל מנדט נוסף, והמנדט העודף ניתן לרשימה שבה המספר הזה הגבוה ביותר. כך מחלקים מנדט אחרי מנדט עד שמגיעים בדיוק ל-120.
השיטה הזו לא ניטרלית. היא מעניקה יתרון ברור לרשימות הגדולות, ובבחירות 2022 זה בא לידי ביטוי בצורה בוטה: הליכוד לבדו קיבל שניים משבעת המנדטים העודפים. זו הסיבה שהמפלגות הקטנות נלחמות כל כך על הסכמי עודפים לפני כל בחירות.
הסכם עודפים הוא התחייבות מראש של שתי רשימות להיחשב כרשימה אחת בחלוקת המנדטים העודפים. אם יחד שתיהן זכאיות למנדט נוסף, הוא יינתן לאחת מהן לפי אותה שיטה. חשוב להדגיש: ההסכם תקף רק אם שתי הרשימות עברו בנפרד את אחוז החסימה. אם אחת מהן נכשלת, ההסכם מתבטל אוטומטית.
לקראת הבחירות הנוכחיות נחתמו חמישה הסכמי עודפים: הליכוד והציונות הדתית, שס ויהדות התורה, ביחד וישראל ביתנו, ישר והדמוקרטים, ורע"מ והרשימה המשותפת. לעומת זאת, עוצמה יהודית, המילואימניקים ועמך ישראל נותרו ללא הסכם עודפים, מה שעלול לעלות להן ביוקר אם יתברר שהן נמצאות בקרבת גבול החסימה או מתמודדות על מנדט עודף בודד.
כעת, עם 37 רשימות שמתמודדות על 120 המושבים בכנסת, המתח סביב אחוז החסימה והסכמי העודפים צפוי להיות גבוה במיוחד. כל קול יחיד עלול להכריע מי בפנים ומי בחוץ, בדיוק כפי שקרה למרצ לפני שנתיים וחצי.
חישוב המנדטים בישראל מורכב משלושה שלבים קריטיים: אחוז חסימה, מודד קולות, ושיטת בדר-עופר, שיכולים להכריע גורל מפלגות שלמות בפער של אלפי קולות בודדים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה