ליברמן טורפד: ישראל ביתנו לא תשב עם רע"מ והמשותפת

הצהרה חדה אחת עלולה לטרפד את כל התכנית. אביגדור ליברמן הודיע בבירור: ישראל ביתנו לא תשב בממשלה עם רע"מ או הרשימה המשותפת, ולא תתמוך מהצד בממשלת מיעוט שנשענת עליהן.

Avigdor lieberman ministerצילום: אביגדור ליברמן

ההצהרה הזאת נוחתת בדיוק ברגע הרגיש ביותר. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 מסתמן תרחיש שבו אף גוש לא משיג רוב של 61 מנדטים, ובמצב כזה תמיכתן של המפלגות הערביות עלולה להיות ההכרעה בין נתניהו לבין ממשלה חלופית.

מנסור עבאס, יו"ר רע"מ, לא מסתיר את מה שהוא רוצה. הוא מצהיר בגלוי שהוא שואף לחזור לקואליציה, ובמהלך הקמפיין הציג את ההשתתפות בממשלה ככלי להילחם בפשיעה בחברה הערבית, להביא תקציבים ולשפר שירותים לאזרחים ערבים.

כדי לחזק את המסר הזה צירף עבאס את יואב סגלוביץ', ששימש בעבר כסגן השר לביטחון הפנים, למקום השני ברשימה. סגלוביץ' מציג את השותפות בין יהודים לערבים ככלי ממשי לשינוי המדיניות הממשלתית, לא רק כסיסמה.

גם ברשימה המשותפת נשמעו קולות הקוראים להחליף את נתניהו. אבל יש הבדל מהותי בין רצון להפיל ממשלה לבין נכונות אמיתית להצטרף אליה או לתמוך בה מבחוץ, וההבדל הזה בדיוק מה שמעכב כרגע כל הסכמה.

ליברמן לא הסתפק בשלילה. בהצהרה שפרסם ב-15 באוקטובר הוא הודיע שבכוונתו לפעול להקמת קואליציה שתורכב אך ורק ממפלגות ציוניות, בלי המפלגות הערביות ובלי ש"ס ויהדות התורה. הוא אף הבהיר שהליכוד בלי נתניהו יכול להיות שותף.

ההצהרה הזאת מסבכת תרחיש שלם: שיתוף פעולה בין ישר בראשות גדי איזנקוט, ביחד בראשות נפתלי בנט, הדמוקרטים וישראל ביתנו, בתמיכה ישירה או עקיפה של הרשימות הערביות. אם ליברמן יעמוד מאחורי המילים שלו, יהיה צריך למצוא הרכב אחר לגמרי.

מפלגות האופוזיציה לא מציגות חזית אחידה. ישר וביחד מבקשות להחליף את נתניהו, אבל נדרשות להתמודד עם עמדות השותפים הפוטנציאליים. מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן פתוחה יותר לשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, בעוד ישראל ביתנו שוללת את זה במפורש. הפער הזה עלול להפוך למכשול מרכזי בדרך להקמת ממשלה חלופית.

ב-2021 מפלגות עם עמדות שונות הצליחו בכל זאת לשבת יחד בממשלה אחת. אבל המציאות הפוליטית היום שונה, במיוחד לאחר המחלוקות שהתעוררו בעקבות השבעה באוקטובר, ושאלת גבולות השותפות עם המפלגות הערביות חוזרת ונפתחת מחדש.

בסופו של דבר, תוצאות הבחירות הן שיקבעו אם לתמיכת המפלגות הערביות תהיה משמעות מעשית. גם אם המספרים יסתדרו, ראשי המפלגות יצטרכו להחליט אילו הבטחות מהקמפיין הם מוכנים לקיים ובאילו תנאים הם בכלל מוכנים לשבת יחד.