N13 NEWS
מדורים
בחירות לכנסת

פילבר: "זו לא טעות בסקרים, זו הנדסת תודעה"

הסוקר טוען שהפערים בין המדגמים לתוצאות אינם מקריים, ומייחס להם השפעה רחבה על פוליטיקאים, שווקים ומנהיגים בעולם

יצירת קשר
דניאל חזן
דניאל חזן
י"ח חשון התשפ"ז
פילבר: "זו לא טעות בסקרים, זו הנדסת תודעה"
פילבר יוצא בחריפות: "זו לא טעות בסקרים, זו הנדסת תודעה" צילום: נוצר באמצעות AI

הפערים הגדולים בין סקרי המנדטים לתוצאות בפועל בבחירות לכנסת ה-26 ממשיכים להדהד. הפעם מי שנכנס לזירה הוא האנליסט הפוליטי והסוקר של ערוץ 14, שלמה פילבר, שיצא בפוסט חריף נגד כל מי שמנסה להציג את הפרשה כעוד כישלון מקצועי רגיל.

פילבר פתח את דבריו בעקיצה ישירה כלפי המבקרים שהתמקדו ביממה האחרונה בדיוק של המדגמים השונים. "כל עכברי הסטטיסטיקה בפיד בטנטרום, תראו ציפור! פילבר ככה, פילבר ככה. אז בואו נמקד אתכם!", כתב בחשבון ה-X שלו.

לדבריו, כל הדיון הציבורי שמתנהל סביב השאלה "איזה סוקר צדק" מפספס את התמונה המלאה. הבעיה, לטענתו, הרבה יותר עמוקה מדיוק של מדגם זה או אחר.

"במשך ארבע השנים הכי סוערות ודרמטיות של ישראל, כל גופי המחקר הגדולים והמובילים במדינה פיספסו ב-30% את דגימת בוחרי מפלגת השלטון הגדולה והמובילה, מפלגת הליכוד", כתב פילבר באותו פוסט. מדובר בטענה כבדת משקל: פער של 30 אחוז לאורך שנים, לא בבחירות בודדות, אלא כתופעה חוזרת.

פילבר לא עצר שם. הוא טען כי לטעות הזו, שחוזרת על עצמה שוב ושוב, יש השלכות שחורגות בהרבה מגבולות הפוליטיקה הישראלית. לדבריו, "עם הטעות הזו הם גררו אחריהם מדינות ומנהיגים בעולם, שרים בכירים, פוליטיקאים, מתמודדים, גופי מחקר בטחוניים ומדיניים, את תעשיית הפיננסים והפרסום, ולמעשה את כל המשק והחברה הישראלית".

במילים אחרות, פילבר טוען שהסקרים השגויים לא רק הטעו את הציבור הישראלי לגבי תוצאות הבחירות, אלא השפיעו על החלטות אמיתיות של גורמים בינלאומיים, שרים, מתמודדים לתפקידים ואפילו על שוק ההון. זו טענה שמעבירה את הדיון ממקום של סטטיסטיקה טכנית למקום של השפעה גיאופוליטית ממשית.

את הפוסט שלו חתם פילבר במשפט שכבר מסתובב ברשתות החברתיות: "זה לא יום כיפור של סוקרים, זה לא הדיוק במדגם של 14. זו רעידת האדמה על הנדסת התודעה של אזרחי ישראל. על זה הדיון!". המשפט "רעידת אדמה על הנדסת התודעה" הפך תוך שעות לכותרת שעוברת מיד ליד.

הטענה המרכזית של פילבר, למעשה, היא שהפער החוזר ונשנה בין הסקרים לתוצאות האמיתיות אינו בעיה סטטיסטית שאפשר לתקן עם מתודולוגיה טובה יותר. הוא מציג אותה כתהליך מכוון, או לפחות כתופעה שתוצאותיה חמורות הרבה יותר מטעות דגימה רגילה. השאלה שהוא בעצם שואל היא: מי מרוויח מכך שהציבור חושב, שוב ושוב, שהליכוד חלש יותר ממה שהוא באמת?

הביקורת של פילבר מגיעה על רקע סערה רחבה יותר שפרצה סביב דיוק הסקרים בבחירות האחרונות, כאשר גופי מחקר שונים נדרשו להסביר את הפערים בינם לבין תוצאות האמת. בעוד שחלק מהמבקרים ממשיכים להתמקד בשאלות מתודולוגיות צרות, פילבר מנסה להרחיב את הדיון לכיוון שונה לגמרי, כזה שמציב את עצם אמינות הסקרים כמוקד השיחה הציבורית.

נראה שהפוסט של פילבר רק מצית מחדש את הוויכוח סביב מקצוע הסקרים בישראל. בימים הקרובים צפויות ככל הנראה תגובות נוספות הן מצד סוקרים מתחרים והן מצד גורמים פוליטיים, כאשר השאלה אם מדובר בכשל מקצועי גרידא או בתופעה רחבה יותר, כפי שטוען פילבר, עוד רחוקה מלהיות סגורה.

סקרי מנדטים בחירות לכנסת שלמה פילבר פער במדגמים השפעה פוליטית

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה