בגולן: מספר הזכאים להצביע בכפרים הדרוזיים שולש

מהפך שקט אבל דרמטי מתרחש ברמת הגולן. מספר בעלי זכות הבחירה בארבעת הכפרים הדרוזיים באזור, מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קנייא, כמעט שולש בתוך ארבע שנים בלבד. בבחירות לכנסת ה-26 רשומים כ-8,150 בעלי זכות הצבעה בארבעת היישובים, לעומת 2,755 בלבד בבחירות 2022.

מאחורי הקפיצה החדה עומד גורם אחד ברור: נפילתו של משטר בשאר אסד בסוריה. האירועים הדרמטיים שהתרחשו בשכנה הצפונית שינו משהו עמוק ביחס של תושבי הגולן הדרוזים למדינת ישראל, ודחפו רבים מהם סוף סוף להסדיר אזרחות ישראלית אחרי עשרות שנים של היסוס.

הנתונים לפי יישוב מספרים את הסיפור בצורה הברורה ביותר. במג'דל שמס, הכפר הגדול מבין הארבעה, קפץ מספר בעלי זכות הבחירה מ-1,338 ל-כ-3,720. בבוקעתא הזינוק עוד יותר מרשים, מכ-750 ל-כ-2,300, גידול של פי שלושה. במסעדה המספר עלה מ-460 ל-כ-1,295, ובעין קנייא, הכפר הקטן ביותר, נרשם הגידול המרשים מכולם: מ-207 ל-832 בעלי זכות הצבעה, פי ארבעה.

לפי נתוני משרד הפנים, רק בשנת 2025 התאזרחו 3,750 תושבים מארבעת הכפרים, לעומת כמה מאות בודדות מדי שנה בעשורים הקודמים. בחודשיים הראשונים של 2026 כבר נוספו כאלף מתאזרחים נוספים. במשך שנים ארוכות בחרו רוב הדרוזים בגולן להישאר תושבי קבע בלבד, ונמנעו מאזרחות ישראלית מחשש לתגובת הסביבה הסורית ולדעת הקהל במגזר. נפילת המשטר באה ושינתה את כל המשוואה.

אבל יש הבדל מהותי בין קבלת אזרחות לבין הגעה לקלפי. בבחירות 2022 הצביעו בארבעת הכפרים יחד רק כ-640 איש, פחות מרבע מבעלי זכות הבחירה דאז. במג'דל שמס הצביעו אז 313 תושבים בלבד, במסעדה 101, בבוקעתא כ-190 ובעין קנייא 31 בלבד. השאלה הגדולה הפעם היא אם הזינוק במספר הזכאים יתורגם גם לזינוק בהצבעה בפועל.

סימנים ראשונים לשינוי כבר נראו בשטח עוד לפני יום הבחירות. בשבוע שעבר דווח כי בכיכרות ובצמתים של בוקעתא הופיעו שלטי תעמולה של מפלגות ישראליות, תופעה שבעבר כמעט לא נראתה בכפר. גורם מקומי העריך כי הפעם יצביעו ביישוב בין 300 ל-500 תושבים, נתון שאם יתממש יהיה קפיצה משמעותית ביחס לעבר.

מעניין לציין שדפוסי ההצבעה בכפרים הדרוזיים בגולן שונים לגמרי מאלה המוכרים במגזר הערבי. בבחירות 2022 קיבלה מפלגת יש עתיד כ-42% מהקולות במג'דל שמס, והליכוד כ-14% בלבד. בבוקעתא הוביל המחנה הממלכתי של בני גנץ עם כ-37%, ואחריו ישראל ביתנו עם כ-25%. במסעדה זכתה דווקא מפלגה מקומית בראשות וג'די טאהר בכ-40% מהקולות. בבחירות הנוכחיות נרשם במג'דל שמס נתון בולט במיוחד, כשאביגדור ליברמן זכה שם ב-35% מהקולות.

התופעה אינה מוגבלת לגולן בלבד. לפי נתונים שפורסמו, בכפרים הדרוזיים ברחבי הארץ, בכרמל, בגליל וברמת הגולן, רשומים יחד יותר מ-85 אלף בעלי זכות בחירה. בדאלית אל-כרמל לבדה רשומים כ-14,200 בעלי זכות הצבעה, בירכא כ-12,400 ובבית ג'ן כ-9,800. עם זאת, גם אם מספר המצביעים בגולן יגדל משמעותית, מדובר באלפי קולות שלא יכולים לבדם להכריע את חלוקת המנדטים הארצית. המשמעות האמיתית של השינוי היא סמלית, ונוגעת ליחס של תושבי הגולן הדרוזים למדינה ולאזרחות הישראלית.

המהפך בגולן מתרחש על רקע מערכת בחירות סוערת במיוחד, שבה נרשמו שיעורי הצבעה מהגבוהים שנראו בישראל בכמעט שלושים שנה. עם ספירת רוב הקולות, גוש ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד על 53 מנדטים, גוש השינוי בראשות נפתלי בנט וגדי איזנקוט על 48, והמפלגות הערביות מחזיקות ב-19 מנדטים שעשויים להכריע את זהות הממשלה הבאה. מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר התחזקה למנדט שביעי, עם שיעורי הצבעה בולטים במיוחד בכפר חב"ד, שם קיבלה 55% מהקולות הכשרים.

ספירת המעטפות הכפולות עדיין נמשכת, והיא זו שתקבע את התמונה הסופית, גם בכל הנוגע למספר הדרוזים שבפועל ניגשו לקלפי בגולן. בשבועות הקרובים יתברר אם הגידול החד במספר הזכאים אכן יתורגם להשתתפות משמעותית בקלפי, או שישאר בעיקר נתון סטטיסטי מרשים על הנייר.