בג"ץ הקפיא את חוק התקשורת והעביר את הדיון לתשעה שופטים

בית המשפט העליון הוציא צו ביניים המקפיא את כניסתו לתוקף של חוק התקשורת, עד להחלטה אחרת. הצו ניתן בעקבות תשע עתירות שהוגשו נגד הכנסת, הממשלה ושר התקשורת שלמה קרעי, בטענה לפגמים חמורים בהליך חקיקתו.

הצו נחתם על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר. יחד עם צו הביניים, הוציאו השופטים גם צו על תנאי המורה לממשלה, לכנסת ולשר התקשורת להתייצב ולהסביר מדוע לא יבוטל החוק בשל הפגמים הנטענים בדרך שבה אושר.

בהחלטתם כתבו השופטים כי הגיעו למסקנה זו לאחר שבחנו את טענות הצדדים, ובהמשך לדיון שנערך לפניהם ביולי האחרון, שהתמקד "בטענות שלכאורה מעוררות שאלות כבדות משקל לפגמים בהליך החקיקה". עוד הדגישו כי הממשלה בחרה שלא להגיב לבקשות לצו הביניים חרף השהות שניתנה לה, ולכן הוחלט לתת את הצו בלי לקיים דיון בעל פה נוסף.

בשלב זה בחר בית המשפט שלא לדון בתוכן סעיפי החוק עצמם, אלא להתמקד תחילה בשאלת תקינות הליך החקיקה. "בשלב זה, ומטעמי מיקוד הדיון, לא מצאנו ליתן צו על תנאי ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן", נכתב בהחלטה. השופטים הבהירו כי טענות הצדדים בנוגע לתוכן החוק שמורות להן במלואן, וכי הדיון בהליך יפוצל, כך שתחילה תוכרע השאלה שלגביה ניתן הצו על תנאי.

נקבע כי המשך הדיון בהתנגדות לצו על התנאי יתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, שזהותם תיקבע על ידי הנשיא עמית בהחלטה נפרדת. הממשלה, הכנסת וגורמים נוספים נדרשו להגיש תצהירי תשובה עד ה-7 בינואר 2027.

בית המשפט הורה גם כי עתירה שהגישו חברי הכנסת שלי טל מירון ויוראי להב-הרצנו תידון במאוחד עם יתר העתירות, כאשר העותרים נדרשים להגיש נוסח מתוקן עד ה-8 בנובמבר. בירור שלוש עתירות נוספות הושהה עד להכרעה בשאלת הליך החקיקה.

בין העותרות בהליך נמנות הצלחה לקידום חברה הוגנת, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, התנועה למען איכות השלטון בישראל וחברת החדשות הישראלית. בין המשיבים נמנים ממשלת ישראל, ראש הממשלה, שר התקשורת, היועצת המשפטית לממשלה, הכנסת והיועצת המשפטית לכנסת, לצד גופי שידור מסחריים כמו שידורי קשת, רשת מדיה וחדשות 13.

החוק אושר ביולי האחרון חרף התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת, הן לתוכנו והן לדרך שבה קודם. קרעי טען כי מדובר ברפורמה שתגביר את התחרות בשוק התקשורת, בעוד מתנגדי החוק טענו כי הוא פוגע בחופש הביטוי ומיטיב עם גופי תקשורת התומכים בממשלה. בין השינויים שכלל החוק: הקמת רשות חדשה לתקשורת משודרת במקום הרשות השנייה ורשות הכבלים והלוויין, ביטול האיסור על בעלויות צולבות בענף, וביטול ההפרדה המבנית בין ערוצי הטלוויזיה לחברות החדשות.

הממשלה והכנסת צפויות להגיש את תשובותיהן עד תחילת ינואר, ובהמשך יקבע הנשיא עמית את הרכב תשעת השופטים שידונו בעתירות. עד למתן החלטה אחרת, חוק התקשורת לא ייכנס לתוקף.