החרם הכלכלי נגד ישראל מגיע ללב האקדמיה האמריקאית. מועצת העיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, העיר שבה שוכנות אוניברסיטת הרווארד והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אישרה ברוב דחוק החלטה דרמטית: קרנות הפנסיה של עובדי העירייה יידרשו להפסיק להשקיע בחברות המספקות נשק וטכנולוגיה לצה"ל.
ההחלטה התקבלה בתום דיון סוער שנמשך שעות ארוכות, לאחר שבישיבה קודמת הקדישה המועצה שש שעות שלמות לשמיעת עמדות התושבים. בין החברות שסומנו לבחינת משיכת השקעות נמצאות שמות ענק: אלביט מערכות, פלנטיר, בואינג, לוקהיד מרטין ו-GE Aerospace, לצד בנקים ישראליים מרכזיים ובהם בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט.
לפי הערכות ארגוני הפעילים שקידמו את היוזמה, מדובר בהשקעות עירוניות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. קבוצת הפעילים "קיימברידג' למען פלסטין" טענה כי בשנת הכספים 2025 החזיקו קרנות הפנסיה וההטבות של עובדי העירייה השקעות בהיקף של כ-24 מיליון דולר בחברות שסומנו, ועוד כארבעה מיליון דולר בהתקשרויות רכש עם חברות המספקות טכנולוגיה לצה"ל ולמשטרת ישראל.
את היוזמה הובילה חברת המועצה איה אל-זועבי, בוגרת הרווארד, שהצהירה בדיון: "אני לא רוצה דם על הידיים, ואף אחד מאיתנו לא צריך לרצות בכך". לדבריה, בעוד ארה"ב מטילה סנקציות על מדינות כמו סין, איראן, רוסיה וסוריה, היא נותנת לישראל "צ'ק פתוח". כשנשאלה מדוע היא מתמקדת דווקא בישראל, השיבה: "אני לא מוציאה את ישראל באור רע, אני אומרת את האמת".
אל-זועבי ביקשה לאמץ רשימה של כ-100 חברות שגיבש ארגון הקווייקרים האמריקאי, רשימה שזכתה לתמיכת פעילי תנועת החרם הבינלאומי נגד ישראל. בסופו של דבר אושרה גרסת פשרה של סגן ראש העיר בורהאן עזים, לפיה העירייה תגבש רשימה עצמאית משלה, בלי לאמץ רשמית את מצע התנועה.
במקביל, ובמה שנחשב להקלה מסוימת, דחתה המועצה ברוב דחוק הצעה קיצונית יותר שביקשה להטיל חרם על חברות הקשורות לצה"ל גם ברכש העירוני הישיר, למשל רכישת ציוד למשטרה המקומית. ההצעה נפלה מחשש שהדבר יפגע בשירותים חיוניים לתושבי העיר וביכולת המשטרה לרכוש ציוד בסיסי, בין היתר מצלמות גוף לשוטרים. לאחר ההצבעה קראו פעילים פרו-פלסטינים "בושה" לעבר חברי המועצה, וחלקם עזבו את האולם בזעם.
ההחלטה פיצלה קשות את הקהילה היהודית המקומית. מתנגדי המהלך הזהירו כי הוא מייחד את ישראל לרעה ועלול להגביר את גל האנטישמיות המשתולל באזור. חברות המועצה דניס סימונס ופטי נולאן הזכירו מקרה של השחתת עסק בבעלות ישראלית בכתובות אנטישמיות, בזמן שעסקים סמוכים לא נפגעו כלל. בדיונים סיפרו תושבים יהודים על חשש להציג בפומבי את זהותם הדתית, ועל הטרדות כלפי ילדים יהודים בבתי ספר באזור.
ג'רמי ברטון, מנכ"ל המועצה לקשרי קהילה יהודית בבוסטון רבתי, מתח ביקורת חריפה על השימוש במונח "רצח עם" בנוסח ההחלטה, אך ציין לחיוב שהמועצה בחרה שלא לאמץ חרם מסחרי רחב יותר ולא את מצע תנועת החרם הבינלאומי. ראש העיר סומבול סידיקי ניסתה למתן את הוויכוח וטענה כי "מדובר באחריות תאגידית ובאופן שבו קיימברידג' משקיעה כספי ציבור", ולא בשאלה של דת או זהות.
חשוב להדגיש: הרווארד ו-MIT, שתי האוניברסיטאות הענקיות השוכנות בתחומי העיר, אינן צד להחלטה. מדובר במוסדות עצמאיים, וההחלטה אינה חלה על השקעותיהן או על קשריהן האקדמיים עם מוסדות ישראליים. הוויכוח הגיע בכל זאת לעיתון הסטודנטים של הרווארד, שבו תמך מאמר מערכת במשיכת ההשקעות, בעוד שלושה מחברי המערכת התנגדו וטענו שהעירייה צריכה להתמקד בצורכי התושבים ולא לסכן כספי פנסיה בשביל הצהרה פוליטית.
קיימברידג' אינה הראשונה באזור בוסטון שמקדמת מהלך כזה. בעיר הסמוכה סומרוויל תמכו התושבים במשאל לא מחייב בעד משיכת השקעות מחברות הקשורות לישראל. אלא שההחלטה בקיימברידג' נושאת משמעות סמלית כבדה במיוחד, דווקא בעיר המזוהה ברחבי העולם עם אקדמיה עילית, חדשנות וחברות טכנולוגיה מהמתקדמות בעולם. בירושלים עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, בחשש שהמהלך יעודד ערים אמריקאיות נוספות ללכת בעקבות קיימברידג'.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה