ארין פטרסון הפסידה בערעור: תישלח למאסר עולם מלא

שבעה חודשים אחרי שהורשעה ברצח שלושה מקרובי משפחת בעלה באמצעות ארוחה מורעלת, הגיע התפנית המשפטית הדרמטית בפרשת "רוצחת הפטריות". בית המשפט העליון במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה דחה היום (שישי) את ערעורה של ארין פטרסון על ההרשעה, ובמקביל קיבל את ערעור התביעה והחמיר את עונשה. במקום האפשרות לשחרור מוקדם, פטרסון תרצה כעת מאסר עולם ללא כל אפשרות לצאת מהכלא.

ההחלטה מבטלת לחלוטין את התרחיש שבו פטרסון הייתה אמורה לצאת לחופשי בשנת 2056, כשהיא בת 82. פטרסון הורשעה ברצח דון וגייל פטרסון והת'ר וילקינסון, וכן בניסיון רצח של איאן וילקינסון, בעלה של הת'ר, ששרד את הארוחה הקטלנית אך נזקק לשבועות ארוכים של אשפוז בבית החולים.

בספטמבר 2025 נגזרו עליה שלושה מאסרי עולם בגין מעשי הרצח ו-25 שנות מאסר נוספות בגין ניסיון הרצח. בית המשפט המקורי קבע אז כי תוכל לבקש שחרור על תנאי לאחר 33 שנות מאסר. אלא שהתביעה לא הסתפקה בכך וערערה, בטענה שהעונש פשוט לא חמור מספיק ביחס לחומרת המעשים.

התובעים הדגישו בערעור את התכנון המוקדם שליווה את הארוחה הקטלנית, את קשרי המשפחה ההדוקים בין פטרסון לקורבנות, ואת העובדה שמעולם לא הביעה חרטה על מעשיה. לטענתם, מדובר בפשעים מהקטגוריה החמורה ביותר שהחוק מכיר, כאלה שאינם מצדיקים כל אפשרות לשחרור עתידי.

שלושת שופטי בית המשפט לערעורים קיבלו את עמדת התביעה במלואה. השופט סטיבן מקליש קבע כי מעשיה של פטרסון התאפיינו ב"סדרה מתוחכמת של מעשי הונאה", ובהם טענת שווא שלפיה חלתה בסרטן, השמדת ראיות ותכנון קפדני של הארוחה הרעילה. הוא הוסיף וציין את "הפרת האמון האכזרית" כלפי בני משפחתה, וקבע כי אין מקום לאפשר לה שחרור על תנאי בשום שלב.

במקביל לניצחון התביעה, פטרסון עצמה ניסתה להביא לביטול מוחלט של הרשעתה. עורכי דינה הציגו שבע טענות שונות לפגמים בהליך המשפטי, אך השופטים הסכימו לדון בשתיים בלבד ודחו את כל היתר. אחת הטענות המרכזיות נגעה לכך שחברי חבר המושבעים התאכסנו באותו מלון שבו שהה עד משטרתי מרכזי בפרשה, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח שהדבר השפיע על הכרעתם. טענה נוספת, בדבר קבילות נתונים מהטלפון הנייד של פטרסון כראיה, גם היא נדחתה.

סוגיה מרכזית נוספת שעלתה בדיונים נגעה לתנאי הכליאה החריגים של פטרסון. היא מוחזקת במרכז הכליאה לנשים דיים פיליס פרוסט שבמערב מלבורן, באגף המאובטח ביותר, ושוהה בבידוד בין 22 ל-24 שעות ביממה בשל הפרסום הרב שזכתה לו הפרשה והחשש לשלומה. לפי ההגנה, הגישה שלה לאוויר הפתוח מוגבלת מאוד, ארוחותיה מועברות דרך פתח בדלת התא, והיא מורשית לתקשר עם אסירה אחת בלבד, שהורשעה בעבירת טרור. השופט שגזר את עונשה המקורי התחשב בתנאים הקשים האלה כשאפשר לה שחרור מוקדם, אבל בית המשפט לערעורים קבע שתנאי הכליאה נבדקים מדי חודש ואינם מצדיקים הקלה בעונש.

פטרסון עצמה בחרה שלא להגיע לאולם בית המשפט וצפתה בהקראת גזר הדין המחמיר באמצעות שיחת וידאו ממתקן הכליאה. היא נותרה חסרת הבעה כאשר השופט הקריא את ההחלטה שתכלא אותה לכל חייה. זה ניגוד חד למשפט המקורי, שבו נראתה בוכה ומפגינה רגשות. בדיוני הערעור הסתפקה לעיתים רק בהנדת ראש כשהתביעה הציגה את טיעוניה.

כעת נותרו בפני פטרסון אפשרויות משפטיות מצומצמות מאוד. היא עשויה לנסות לערער לבית המשפט העליון של אוסטרליה, אולם מומחים משפטיים מעריכים שתידרש לעמוד ברף גבוה מאוד כדי שהערעור ייקלט. אפשרות נוספת, נדירה ביותר, היא הגשת ערעור חדש על סמך ראיות שיוכיחו את חפותה. בהיעדר התפתחות דרמטית כזו, פטרסון צפויה לבלות את שארית חייה מאחורי סורג ובריח.