בחירות 2026 הסתיימו במה שכמעט היה היפוך מוחלט. בכנסת היוצאת ישבו לנתניהו, יחד עם גדעון סער, 68 מנדטים. עכשיו, כשהאבק שקע וספירת הקולות הסתיימה, לגוש השינוי עם המשותפת ורע"ם יש 67 מנדטים, בעוד גוש נתניהו צנח ל-53 בלבד. הפער הזעום בין שני המחנות הפך לפלונטר פוליטי שישראל לא הכירה כמותו.
איך קרה שגוש שליטה כמעט מוחלט הפך תוך קדנציה אחת למיעוט כמעט מובהק? התשובה טמונה בתנועת קולות מורכבת בין כמה מפלגות, חלקה צפוי וחלקה מפתיע. חלק מהשינוי הוא בכלל תיקון סטטיסטי, לא מהפך אמיתי.
כ-3 עד 4 מנדטים מגיעים מ"תיקון" פשוט: בבחירות הקודמות קולות של בל"ד ומרצ נשרפו כי המפלגות לא עברו את אחוז החסימה. הפעם זה לא קרה, ובסך הכל מדובר בכ-290 אלף קולות שחזרו למעגל וחיזקו את גוש השינוי בלי שום שינוי אמיתי בדעת הקהל.
מנגד, הפעם דווקא קולות שהגיעו מגוש נתניהו הם אלה שנשרפו. יועז הנדל וזליכה, וינטר, צבע שחור והציבור החרדי קיבלו ביחד קולות ששווים בערך ל-6 מנדטים, אבל לא עברו את אחוז החסימה. אילו המפלגות הללו היו עוברות, זה היה מפחית מנדטים מכל הגושים באופן יחסי, ולא רק מגוש נתניהו.
שכבה שלישית נוספת מגיעה מהמפלגות הערביות. מעבר לקולות בל"ד שחזרו למניין, המפלגות הערביות קיבלו עוד כ-6 מנדטים נוספים, בהם גם מנדט אחד שככל הנראה עבר ישירות מגוש נתניהו לגוש השינוי. בסך הכל מדובר בתוספת של כ-3 מנדטים ביחס הכוחות הכולל.
כאן עולה שאלה מעניינת: אם כל השכבות האלה ביחד שוות הרבה יותר, למה בסופו של דבר זה עלה לנתניהו רק 3 מנדטים בלבד בפועל? ההסבר הוא שכאשר מפלגות מסוימות גדלות על חשבון אחוז חסימה שעברו, שני הגושים הגדולים מצטמצמים באופן יחסי, לא רק אחד מהם. כך שהנזק מתפזר בין המחנות ולא מתרכז אצל נתניהו בלבד.
בשורה התחתונה, מי שהכריע את הבחירות היו שני גורמים עיקריים: מצביעים ערבים שיצאו בהמוניהם נגד נתניהו ובן גביר, ומצביעי ימין שנטשו את גוש נתניהו לטובת מפלגות מחאה שבסוף לא עברו את אחוז החסימה. שני התהליכים האלה יחד הם שיצרו את הפלונטר שבו אף גוש לא מחזיק ברוב ברור.
בינתיים, בזירה הפוליטית כבר רצים לכיוון הסבב הבא. דווח כי הרב דב לנדו הורה לחברי הכנסת של דגל התורה לפתוח בשיחות עם גוש השינוי, אם כי בלשכת יו"ר יהדות התורה יעקב אשר הכחישו זאת מכל וכל. בלשכה נמסר כי "לא ניתנה שום הוראה", ועוד נטען כי טרם נערכה פגישה עם גדולי ישראל מאז הבחירות. על פי דיווחים נוספים, בגוש השינוי בוחנים מהלך שבו יהדות התורה תימנע בהצבעת אמון לממשלה חדשה בראשות גדי איזנקוט, בתמורה לתיאום בנושאי תקציב וגיוס חרדים.
במקביל, מתברר כי גוש השינוי כבר סגר את המהלך הפרלמנטרי הראשון שלו: החלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מיד עם השבעת הכנסת החדשה. המהלך נועד להעניק למחנה שליטה בסדר היום הפרלמנטרי וביכולת להשפיע על הצבעות, חקיקה ומינוי ראשי ועדות, גם אם נתניהו ימשיך לכהן בראש ממשלת מעבר. בין השמות שעולים לתפקיד נמצאים חילי טרופר, מתן כהנא ואלעזר שטרן מרשימת איזנקוט, מירב בן ארי ואיתן גינזבורג מרשימת בנט-לפיד, אפרת רייטן מהדמוקרטים ועורך הדין עודד פורר מישראל ביתנו. לצורך המהלך גוש השינוי עשוי להסתמך גם על תמיכת המפלגות הערביות.
הכנסת החדשה צפויה להתכנס ב-10 בנובמבר, ועד אז ימשיכו המגעים הפוליטיים בין הגושים, כשברקע מרחפת גם האפשרות של סבב בחירות נוסף אם לא יימצא פתרון קואליציוני.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה