ארצות הברית מבצעת בימים אלה את אחד מתגבורי הכוחות הגדולים שלה במזרח התיכון מזה חודשים, על רקע דיווחים דרמטיים על אפשרות ממשית לתקיפה צבאית באיראן. עשרה מטוסי תובלה צבאיים נחתו ביום חמישי בבסיסי האוויר עובדה ונבטים שבנגב, כאשר מטוסים נוספים הגיעו במקביל לבסיסים בירדן, בסעודיה ובקטאר. כל המטוסים יצאו מבסיס פורט בליס שבטקסס, הביתן של אחד ממרכזי ההגנה האווירית הגדולים של הצבא האמריקאי.
גורם ישראלי בכיר מסר כי ישראל וארצות הברית מתאמות ביניהן את ההיערכות הצבאית בצורה הדוקה. "ישראל וארצות הברית מתאמות באופן הדוק, ולמרות שטרם התקבלה החלטה בנושא, האמריקאים וישראל מתכוננים לכל החלטה שהנשיא טראמפ יקבל", נמסר. הגורם לא פירט מה טיב ההחלטה הצפויה או מתי היא עשויה להתקבל.
ההיערכות כוללת גם חיזוק משמעותי של מערך ההגנה האווירית בישראל. סוללת פטריוט נוספת מועברת לישראל כדי לחזק את ההגנה מפני איום אפשרי, לצד מערכת הגנה דומה שהועברה מטקסס לאזור המפרץ. במקביל דווח כי כוחות אמריקאים הוזזו מבסיסים רגישים באזור, מתוך חשש משיגורים איראניים אפשריים במקרה של הסלמה.
לפי דיווחים נוספים, התגבור אינו מסתכם בהעברת מטוסים וסוללות הגנה בלבד. התיאור שהתפרסם מדבר על ריכוז נרחב של נושאות מטוסים, ספינות מלחמה, מטוסי קרב, מערכות הגנה אווירית וכוחות אמפיביים באזור. בסיסים צבאיים במזרח התיכון, ואף באזורים מרוחקים יותר כמו צפון הים התיכון ומזרחו, הוכשרו לקליטת מפציצים חמקניים וחימושים המסוגלים לחדור מבנים מבוצרים.
בליבת הדרמה עומד דיווח לפיו דונלד טראמפ הבהיר ליועציו כי חזרה למשא ומתן עם איראן תתאפשר רק לאחר ביצוע תקיפות צבאיות נוספות. גורם המעורה בדיונים בבית הלבן טען כי ההחלטה כבר התקבלה בפועל, וכי גם אם הממשל יביע נכונות לבחון הצעות תיווך, כל מגע מעשי יידחה עד לאחר הפעולה הצבאית. עם זאת, הבית הלבן לא אישר רשמית שהנשיא קיבל החלטה סופית, ודיווח נוסף ציין כי טראמפ עדיין לא הכריע, אף שארצות הברית כבר הזהירה מדינות באזור להיערך לאפשרות של מתקפה ותגובה איראנית.
הדרמה מתעצמת לנוכח דיווח לפיו מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, הגנרל בראד קופר, נפגש באופן חריג פנים אל פנים עם טראמפ כדי להציג בפניו אפשרויות לתקיפה. הפגישה החריגה נתפסת כסימן להתקרבות אפשרית למבצע צבאי נרחב. במקביל, חבר סנאט אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית שקיבל תדריך על התוכניות האפשריות תיאר אותן כ"מטורפות", והזהיר כי מהלך כזה עלול להוביל להסלמה הרסנית.
מהעבר השני, איראן לא נשארת שקטה. מקורות מוסרים כי טהראן שיגרה איומים, גלויים וחשאיים כאחד, לתקוף יעדים אמריקאיים ומטרות במדינות המפרץ בתגובה לכל מכה שתיפול עליה. בד בבד, איראן חידשה את ייצור הטילים הבליסטיים במתקנים תת-קרקעיים, מה שמעצים עוד יותר את החשש מהסלמה רחבה בזירה האזורית.
במקביל להיערכות הצבאית, ממשיכים מאמצי התיווך המדיני. קטאר מנסה לקדם הסכם בין וושינגטון לטהראן, ומתווכים קטארים שבו לאיראן בניסיון לקדם את המגעים בתיאום עם האמריקאים. אלא שבטהראן ממשיכים לדרוש הקלה בסנקציות והסרת המצור הכלכלי כתנאי להתקדמות, וגורם איראני בכיר אף דחה את ההצעות שהציגה קטאר כבלתי מספקות. הפער המרכזי בין הצדדים נוגע לסדר הפעולות: האם איראן תתחייב תחילה לצעדים בתחום הגרעין, או שארצות הברית תקל תחילה בסנקציות.
ההתפתחויות מתרחשות ימים ספורים לפני בחירות האמצע בארצות הברית, שעשויות להשפיע על מרחב התמרון הפוליטי של טראמפ. בישראל מעריכים כי לאחר הבחירות עשויה להתפתח היערכות מחודשת לקראת לחימה מול איראן, גם אם מהלך צבאי רחב היקף לא בהכרח יתחיל באופן מיידי. מדינות המפרץ, מצדן, מעורבות אף הן במגעים מול וושינגטון בניסיון להשפיע על מדיניותה כלפי טהראן, מתוך חשש שחידוש התקיפות יגרור תגובה איראנית נגד תשתיות אנרגיה ויעדים במדינות השכנות.
השאלה הפתוחה שנותרה היא האם ריכוז הכוחות האדיר נועד לשמש כלי לחץ בלבד לשיפור עמדת המיקוח האמריקאית, או שמדובר בהכנה ממשית למהלך צבאי נוסף נגד איראן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה