התדרוכים החלו לאחר תוצאות הבחירות האחרונות והמשבר הפוליטי שפקד את התנועה, מצב שהוביל חלקים בתוכה להרהר בפומבי על עתידה בלי דרעי בראשה. מה שהתחיל כשיחות פרטיות בין פעילים הפך בשבועות האחרונים לדיון גלוי יותר, שבו עולים שמות קונקרטיים כמועמדים פוטנציאליים להנהגה.
בין השמות שהוזכרו בשיחות הפנימיות בולט ח"כ מיכאל מלכיאלי, שנחשב לאחד הכוחות העולים בתנועה. לצידו מוזכר גם מנכ"ל ש"ס וח"כ חיים ביטון, דמות שמשלבת ניסיון ארגוני עם מעמד פוליטי. אבל השם שמעורר את מירב העניין הוא דווקא זה של ח"כ לשעבר אריאל אטיאס, שלמרות שאינו מכהן כיום בכנסת, עדיין נחשב לאחת הדמויות המשפיעות והבולטות בתנועה כולה.
העובדה שאטיאס, מי שכבר אינו חבר כנסת פעיל, מוזכר ברצינות כמועמד מרכזי, מלמדת עד כמה חסרה בתנועה חלופה מוסכמת וטבעית לדרעי. כשחוזרים לדבר על שם שכבר "ירד מהבמה" הפוליטית, זה אומר הרבה על מצב הדרג הנוכחי.
אלא שיש כאן בעיה מהותית שכל הגישושים הללו לא פותרים: אין בפועל שום מנגנון שמאפשר להדיח את דרעי מתפקידו. אף אחד בתנועה לא מחזיק בסמכות לכפות עליו פרישה בניגוד לרצונו. ההחלטה על עתידו הפוליטי, ועל השאלה אם ומתי יעזוב את ראשות ש"ס, נתונה כולה בידיו בלבד.
דרעי עצמו, כך נמסר, אינו מתכוון לפרוש. למרות השמועות הסוערות, הוא ממשיך להחזיק בהגה ולא מגלה כל סימן לנסיגה מתפקידו. זה בדיוק מה שהופך את הדיונים הפנימיים בתנועה למורכבים כל כך: מצד אחד יש מי שכבר מתכננים את "היום שאחרי", ומצד שני היושב בראש פשוט לא מתכוון ללכת לשום מקום.
הפער הזה בין הציפייה הפנימית לבין המציאות בשטח הוא שמלמד הכי הרבה על מה שקורה בתוך ש"ס. העובדה שבכירים ופעילים טורחים לגבש רשימת שמות חלופית, בזמן שאין להם שום דרך ליישם אותה בפועל, חושפת תחושת תסכול ואי שקט שמחלחלת עמוק, הרבה מעבר למה שנשמע בהצהרות הרשמיות.
מקורות בתנועה מתארים את מה שמתרחש כ"התקוממות פנימית חזקה", שמגיעה דווקא מתוך מה שמוגדר כגרעין הקשה של ש"ס, אותם פעילים ובעלי תפקידים שנחשבים נאמנים מסורתיים לדרעי. כשההתקוממות מגיעה דווקא מהמעגל הקרוב ולא מיריבים חיצוניים, זה סימן שהמשבר עמוק יותר ממה שנראה על פני השטח.
בשלב זה, כל השמות שעולים, מלכיאלי, ביטון ואטיאס, נותרים בגדר ספקולציה בלבד. איש מהם לא הכריז על מועמדות, ואף אחד לא קיבל ברכת דרך רשמית. התהליך כולו עדיין מתנהל מתחת לפני השטח, בשיחות ובלחישות, בלי הכרזה פומבית שתאלץ את דרעי להגיב ישירות.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא מה יקרה אם הלחץ הפנימי ימשיך לגבור ודרעי בכל זאת יחליט לפרוש מרצונו. באותו רגע, הגישושים שמתנהלים כיום בחשאי עלולים להפוך תוך ימים ספורים למאבק ירושה גלוי ועקוב מדם פוליטי בתוך אחת התנועות הדתיות המשפיעות ביותר במדינה.
בש"ס ממשיכים לגשש אחר מחליף לדרעי, אך בלי יכולת להדיחו, הכל תלוי בהחלטתו שלו בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה