פרוש דוחה שיתוף פעולה עם איזנקוט סביב חוק הגיוס

חבר הכנסת מאיר פרוש פוצץ הבוקר כל שמועה על שיתוף פעולה אפשרי בין יהדות התורה לגדי איזנקוט. בתשובה לשאלה ישירה האם המפלגה החרדית תהיה מוכנה ללכת עם איזנקוט תמורת פטור מגיוס לבני הישיבות, השיב פרוש בחריפות: "מי יילך איתו?! הוא לא קורא לנו אפילו, והוא לא יקרא לנו".

הדברים הנחרצים של פרוש נאמרו על רקע הדיונים הסוערים המתנהלים בזירה הפוליטית סביב עתיד חוק הגיוס, סוגיה שמלווה את הפוליטיקה הישראלית שנים ארוכות ומעסיקה את המפלגות החרדיות באופן תמידי. השאלה שהוצגה בפניו נגעה לתרחיש שבו איזנקוט, הנחשב לגורם פוליטי משפיע שעשוי לשחק תפקיד מרכזי בהרכבת קואליציה עתידית, יהיה מוכן להעניק פטור מגיוס לציבור החרדי בתמורה לתמיכה פוליטית.

תשובתו של פרוש הייתה חד משמעית ולא השאירה מקום לפרשנויות. הוא לא רק שלל את האפשרות לשיתוף פעולה, אלא הדגיש כי מבחינתו אין בכלל ערוץ תקשורת בין המפלגה החרדית לאיזנקוט. "הוא לא קורא לנו" חזר פרוש והבהיר כי מדובר בשני כוכבים שלא נמצאים באותה מערכת פוליטית כלל.

הדברים מגיעים בתקופה שבה נושא הגיוס החרדי נמצא שוב במוקד הדיון הציבורי והפוליטי. יהדות התורה, שמייצגת חלק ניכר מהציבור החרדי בכנסת, עמדה לאורך השנים בעמדה עקבית הדורשת הסדר שיבטיח לבני הישיבות אפשרות להמשיך בלימודי תורה ללא חובת גיוס לצה"ל. הסוגיה הפכה לאחד מנושאי הליבה שמלווים כל משא ומתן קואליציוני בישראל.

איזנקוט, שהצטרף לזירה הפוליטית לאחר קריירה צבאית ארוכה ומכהן כאחד הדמויות המרכזיות במפה הפוליטית הנוכחית, נתפס אצל חלק מהפרשנים כגורם שעשוי בעתיד להיות שותף פוטנציאלי להרכבת קואליציות שונות. עם זאת, עמדותיו הידועות בנוגע לשירות צבאי שוויוני ולנושא הגיוס החרדי נתפסות כמנוגדות באופן מהותי לעמדותיה המסורתיות של יהדות התורה.

התבטאותו של פרוש מצטרפת לשורה ארוכה של הצהרות מצד חברי כנסת חרדים המבהירים כי הם רואים בהסדרי הגיוס קו אדום שאינו ניתן למשא ומתן עם כל גורם פוליטי. יהדות התורה, המונה בשורותיה דמויות בכירות נוספות לצד פרוש, שומרת באופן מסורתי על עמדה אחידה ונחרצת בנושא זה, גם כאשר מדובר בשותפים פוטנציאליים חדשים בזירה הפוליטית.

בפוליטיקה הישראלית, הצהרות מסוג זה נתפסות לעיתים כחלק ממשחק פוליטי רחב יותר הנועד לבחון את גבולות הגזרה מול שחקנים חדשים במפה. עם זאת, הטון הנחרץ שבו נקט פרוש, שאף נשמע כמעט כעלבון כלפי עצם הרעיון של קרבה פוליטית לאיזנקוט, מרמז כי הפער בין הצדדים אינו טקטי בלבד אלא עמוק ואידיאולוגי.

נראה כי ככל שמתקרב המועד שבו יצטרכו המפלגות לקבל החלטות משמעותיות לגבי הרכבת קואליציה עתידית, כך יתחדדו ההצהרות וההבהרות מצד הגורמים השונים לגבי קווים אדומים ושותפויות אפשריות. בשלב זה, דבריו של פרוש מציבים סימן שאלה גדול מעל האפשרות שאיזנקוט ויהדות התורה ימצאו דרך משותפת, גם אם נסיבות פוליטיות עתידיות עשויות לשנות את התמונה.