מחקר חדש: פחמימות מורכבות עשויות להוריד את הגיל הביולוגי

מחקר חדש מטלטל את התפיסה הרווחת לפיה יש להימנע מפחמימות כדי לשמור על בריאות תקינה בגיל מבוגר. חוקרים מאוניברסיטת סידני שבאוסטרליה מצאו כי תפריט עשיר בפחמימות מורכבות ודל בשומן עשוי להוריד את הגיל הביולוגי ולשפר שורה של מדדי בריאות בקרב בני 65 עד 75. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי "Aging Cell".

במחקר השתתפו 104 מבוגרים בריאים יחסית. במשך ארבעה שבועות קיבלו המשתתפים את כל ארוחותיהם ישירות לביתם, ממטבח שהוקם במיוחד לצורך המחקר. הם לא נדרשו לספור קלוריות ויכלו לאכול לפי צורכם, אך חולקו לארבע קבוצות תזונה שונות. שתיים מהקבוצות התבססו על שילוב של מזון מהחי ומהצומח, ושתיים היו צמחוניות למחצה, כשבהן 70 אחוז מהחלבון הגיע ממקורות צמחיים. בכל אחד מהמסלולים נבדקו שתי גרסאות: תפריט עשיר בשומן ודל בפחמימות, ותפריט דל בשומן ועשיר בפחמימות.

התוצאות הפתיעו את החוקרים עצמם. הקבוצה שאכלה תפריט רגיל, עשיר בשומן מהחי ודומה לתזונה המערבית המקובלת, לא הראתה כל שינוי במדדים שנבדקו. לעומת זאת, בשלוש הקבוצות האחרות נרשמה ירידה בגיל הביולוגי. השינוי הבולט ביותר נמדד דווקא אצל המשתתפים שאכלו שילוב של מזון מהחי ומהצומח, אך עם דגש על פחמימות רבות ושומן מועט. אצל קבוצה זו, על פי נוסחת שקלול המדדים, נמדד גיל ביולוגי נמוך בכ-3.5 עד 4.1 שנים בהשוואה לקבוצת השומן הגבוה.

החוקרים מבהירים כי אין מדובר בקסם שהופך אנשים לצעירים יותר בפועל. המונח "עתיר פחמימות" במחקר לא כלל ממתקים, עוגות או קמח לבן, אלא פחמימות מלאות ועשירות בסיבים תזונתיים, לצד צמצום בשומן הרווי. השינוי בא לידי ביטוי בשיפור מהיר ברמות הסוכר, האינסולין, הכולסטרול, לחץ הדם ומדדי הדלקת בגוף. עם זאת, מאחר שמדדים אלו מגיבים במהירות לתזונה, עדיין לא ברור אם הגוף אכן האט את קצב ההזדקנות שלו לטווח ארוך, או שמדובר בתגובה חיובית אך זמנית לשיפור באיכות המזון.

מחקר משלים, שפורסם בכתב העת "European Heart Journal", מחזק את התמונה. סקירה שיטתית ומטה אנליזה שכללה נתונים מ-87 ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים, ובהם למעלה מ-6,500 משתתפים, מצאה כי צריכת דגנים מלאים קשורה לשיפור בגורמי סיכון מרכזיים למחלות לב וכלי דם. בין השאר נמצאו ירידות בכולסטרול הכללי וב"כולסטרול הרע" (LDL), שיפור בלחץ הדם הסיסטולי, ברמות הסוכר בצום, במשקל הגוף ובהיקף המותניים.

לפי המחקר, השיפור הבולט ביותר ברוב המדדים נצפה סביב צריכה של 60 עד 100 גרם דגנים מלאים ביום במשקל יבש, שהם כארבע עד שש מנות. עם זאת, יתרונות מסוימים נצפו כבר בצריכה נמוכה יותר, של כ-30 עד 40 גרם ביום. המשמעות המעשית עבור רוב האנשים אינה הוספת פחמימות לתפריט, אלא החלפת דגנים מזוקקים בדגנים מלאים: לחם מלא במקום לחם לבן, אורז מלא או בורגול במקום אורז לבן, ופסטה מחיטה מלאה במקום פסטה רגילה.

חשוב לציין כי לא כל מוצר שמצוין עליו "דגנים מלאים" הוא בהכרח בחירה בריאה. מוצרים כמו דגני בוקר ממותקים, חטיפים, עוגיות ומאפים עשויים להכיל דגן מלא לצד כמויות גבוהות של סוכר מוסף, מלח ושומן, ולכן אינם הופכים אוטומטית למזון מומלץ. מומחים ממליצים להעדיף דגנים מלאים בצורתם הפשוטה והפחות מעובדת, כמו שיבולת שועל, אורז מלא, בורגול, כוסמת וגריסים.

בעולם המדע מתמקדים בשנים האחרונות בהבנה שהגיל הכרונולוגי אינו משקף בהכרח את מצב הבריאות האמיתי של הגוף. אלגוריתמים רפואיים מסוגלים כיום לאסוף נתונים משורת בדיקות דם שגרתיות, כמו רמות גלוקוז וכולסטרול, יחד עם מדדים פיזיים כמו היקף מותניים ולחץ דם, ולתרגם אותם לכדי הערכת "גיל ביולוגי" המצביע על רמת הסיכון לפתח מחלות הקשורות בהזדקנות.

החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים ארוכי טווח נוספים כדי לבחון האם השיפור במדדים אכן מונע מחלות או מאריך חיים בפועל. עם זאת, הממצאים הנוכחיים מלמדים כי תזונה מבוססת מזון מלא, דלת שומן רווי ועשירה בסיבים תזונתיים, יכולה לשפר נתונים פיזיולוגיים משמעותיים תוך שבועות ספורים בלבד.